אנחנו על הספה

אנחנו גם כאן, עקבו אחרינו

תגיות

אנחנו על הספה

"מאוד אהבתי את ערד שגדלתי בה, אבל זו לא אותה עיר. נשארה לנו רק הנוסטלגיה"

מור ומורן הכירו באוסטרליה. כשחזרו לארץ עברו לגור בחולון, אך מהר מאוד הבינו שהם צריכים יותר מקום והדרימו לעיר נעוריה: "התרגלתי למרחקים, אבל אני אמביוולנטית לגבי העיר". לצד חנות יצירה ועבודה באלקטרה, שניהם הקימו מתחם גלמפינג עם נוף למדבר: "עשינו מקום שלנו בא להיות בו, שקט, מפנק". משפחת בוקסבאום על הספה

אסי חיים | 26.04.25

האמריקנית שפתחה סטודיו קפה בערד והמיילדת המיתולוגית של אילת | על הספה

אנה עלתה מארה"ב וחשבה לחזור להיות מורה, אך החליטה להקים בית קפה בערד שיהיה הלב של העיר. עדי ואיילת הירושלמים הכירו לתקופה קצרה בילדות ונפגשו בהמשך בחיפה. וגם: הזוג שחי חיים כפולים שהתחלקו בין דרום ת"א לקו האש בצפון, ואלה שעזבו לניו זילנד כדי לגדל סלמון |לכבוד פסח, חזרנו לסיפוריהן של חמש משפחות על מה שעבר עליהן בתקופת המלחמה ולפניה, על התמודדותן הכלכלית ועל התוכניות שלהן. חלק ב'

אסי חיים | 19.04.25

העסק הביתי שיצר בעיית פרטיות לבעליו והזוג שקיבל חווה מאריאל שרון | על הספה

דבורה עלתה מאיראן במבצע של המוסד והקימה מיזם טכנולוגי-חינוכי למען בני נוער, יאיר ומירב עברו לתאילנד בגלל יוקר המחיה ובנו בית חלומות בזול, ואיריס ובני מארחים אנשים באתר הגלמפינג שלהם בדרום. חזרנו לסיפוריהן של שש משפחות ששיתפו אותנו במה שעבר עליהן בתקופת המלחמה ולפניה ועל התמודדות והתוכניות שלהן

אסי חיים | 12.04.25

"סתיו לא אכל פירות, ירקות, בשר או מוצרי חלב. זה גרם לו לאבד את הראייה בעין אחת״

רועי ונטאשה עבדו יחד בבית קפה ומאז הם ביחד. כשבנם היה בן שנתיים וחצי הוא אובחן על הרצף בתפקוד גבוה: "אמא שלי הייתה אחות שעבדה עם ילדים בעלי תסמונת דאון. תמיד קיוויתי שלא ייצא לי ילד כזה, וכשהסבירו לי ששלי על הרצף האוטיסטי היה לי ממש קשה". משפחת עינב על הספה

אסי חיים | 05.04.25

"אבא מכר דירת 2 חדרים בי-ם וקנה משק שלם בזול. היום הוא שווה 10 מיליון שקל"

הם התאהבו אחרי שאלון טס לפינלנד ורות הייתה המדריכה שלו. למרות שלקח לה זמן להסתגל לישראל ("קרה שהגעתי לביטוח לאומי וחיכיתי בלי לדבר ופשוט סגרו את המשרד ואף אחד לא קרא לי"), היום היא מאוהבת: "יש פה אהבת אדם בחינם". יחד הם מתפעלים עסק משפחתי של חקלאות תיירותית: "היינו בחופשה קפריסין ואלון היה כל הזמן בטלפון ודאג לעיזה שהייתה חולה". משפחת צבן על הספה

אסי חיים | 29.03.25

"כשהגעתי לערד וראיתי גמלים אמרתי 'מה עשית, לאיזה עולם הכנסת את עצמך'"?

אחרי שנים שעבדה כמורה בארה"ב, עלתה אנה לארץ והשתקעה עם בנה בערד. ההלם הראשוני מהמדבר התחלף בהתאהבות, והיא גם פתחה במקום עסק: "יש כאן אמנים ואנשים מעניינים, כאילו נכנסתי לברוקלין. היה חסר לי בית קפה כמו בחו"ל, שהוא לב העיר". משפחת ליין על הספה

אסי חיים | 22.03.25

"בכפר אמרו 'זו פיצה ליגה אבל צריך למכור את הכבד שלך כדי לקנות אותה'"

אחרי שנים של עבודה בנמל חיפה, יצא אמין לפנסיה ואז החל להכין לחמים בבית. את התחביב לקח צעד קדימה עם מכירת פיצות בחצר. "החלום הוא להיכנס לרשימת הפיצות הטובות בעולם", הוא אומר ולא שוכח לפרגן לאשתו עולא שעובדת איתו: "היא הפנים של העסק". משפחת עלו על הספה

אסי חיים | 15.03.25

"עד שנת השירות חייתי בבועה. הכל פה מנותק ולא מודעים לדברים שקורים בחוץ"

יון ותמר רכשו נחלה במושב עידן בערבה, וכעת הם מצפים לבית שיורכב במקום. היא במקור מהאזור: "לגדול כאן זה עניין. היינו שבעה ילדים בשכבה, אתה לא פוגש אוכלוסיות אחרות". הוא מנהל מזקקה לייצור אלכוהול מתמרים: "החלום שזה יהפוך לעסק משפחתי שנצליח להתפרנס ממנו". משפחת גרעיני על הספה

אסי חיים | 08.03.25

"ראיתי מודעת דרושים לחוות סלמונים בניו-זילנד. ארזנו ונסענו"

תומר ודורית עברו עם ילדיהם לחווה בניו-זילנד, אבל אחרי שנתיים חלומיות הגיע המשבר - ועמו ההחלטה לחזור ולבנות בית בערבה: "זו הייתה ההזדמנות האחרונה לאנשים לא מיליונרים לקבל אדמה בלי תשלום". אחרי שהתמקמו הקימו בקתות אירוח בשם "נוף צוקים", והיום הילדים מנהלים את העסק: "זה סוג של חמולה וכולנו גרים פה, גם העובדים הם חלק מהמשפחה". משפחת לינצנברג על הספה

אסי חיים | 01.03.25

"לאנשים אין מעצורים. הבנו שצריך לסגור את דלת חדר השינה כי אחרת נכנסים"

קרן ויעל הכירו לפני 13 שנים דרך חברה: "זה היה הבליינד דייט הראשון שלי וזה הצליח". יעל קונדיטורית ולקרן ניסיון במסעדות, והשתיים חיפשו דרך לשלב את הכישורים כדי להתפרנס: "בישלנו בבית ושלחנו קופסאות למשרדים בסביבה". היום הן מארחות אירועים פרטיים ובראנצ'ים בשכונת שפירא: "עושות מה שאנחנו אוהבות". משפחת סלע-גפן על הספה

אסי חיים | 22.02.25

"פעם מישהי צעקה לי שגנבנו את המדינה. זאת הפעם הראשונה שחוויתי גזענות"

ליזה היגרה מהפיליפינים בשנת 2000 ובעלה רוברט הצטרף אחרי שנתיים: "הוא לא יכל לחיות בלעדי". הם גרים באזור התחנה המרכזית עם בתם ירדן, בת 17 וחצי: "נולדתי פה, רוצה להתגייס". אלא שלאחרונה משטרת ההגירה פשטה על המפעל שבו רוברט עבד מכיוון שנגמרה לו הוויזה והוא מועמד לגירוש בתוך שבוע: "אני כל הזמן בוכה. זה קשה שאבא בכלא". משפחת כריסטה באוטיסטה על הספה

אסי חיים | 15.02.25

כתבות קודמות כתבות נוספות

תגיות חמות

היום

השבוע

החודש

בנימין נתניהו רצח איראן ארצות הברית ערביי ישראל חוק הגיוס צה"ל גיוס חרדים דגל התורה חוק יסוד

תגיות חמות

היום

השבוע

החודש

בנימין נתניהו רצח איראן ארצות הברית ערביי ישראל חוק הגיוס צה"ל גיוס חרדים דגל התורה חוק יסוד