אל תשכחו לסגור את דלת המקלט, פתחו את החלונות בבית ואל תשכחו לארוז מזוודה, לכל מקרה שיהיה. אלה עיקרי הדברים שכתבה מיכל נאמן, מתנדבת בגדוד החילוץ וההצלה של עיריית רמת גן, אחרי שהגיעה לבניין שנפגע מהטיל האיראני בעיר. את מסקנותיה מהאירוע, שבו נהרגה אתי כהן־אנג'ל ז"ל, שלחה בהודעת ווטסאפ לכמה קבוצות שבהן היא חברה. מפה לשם, הטקסט שלה הגיע איכשהו לרשת והפך למגה ויראלי.
"אין לי מושג איך זה קרה", אומרת נאמן. "אני נמנעת מלפרסם ברשתות חברתיות. כתבתי לכמה אנשים שאני מכירה כדי להעיר את תשומת ליבם, וזה הגיע לכל הארץ. בהתחלה שלחתי את הטקסט לקבוצה של הבניין שלי ולקבוצה של השכונה, ואז גם לכמה חברות. אפילו לא כתבתי שם משפחה, כי זה היה מיועד לאנשים שאני מכירה. כתבתי את זה בשבת בשעה אחת וחצי בצהריים, הלכתי לשנ"צ כי לא ישנתי כל הלילה, וקמתי לכמויות מטורפות של ווטסאפים עם תגובות מדהימות. ואז מישהו עדכן אותי שזה עלה בפייסבוק ומלא שיתפו. זה הועלה גם לעמוד 'סטטוסים מצייצים' ומשם זה התפוצץ".
נאמן (57), אם יחידנית לבן 19 ובמקצועה מומחית בשיפור תוצאות עסקיות בתערוכות בינלאומיות, היא מתנדבת סדרתית. מאז 7 באוקטובר היא מתנדבת במטה משפחות החטופים, וזה עשר שנים שהיא מנהלת בהתנדבות את קהילת פודטק ישראל, שבין מטרותיה צמצום צריכת המזון ומניעת בזבוז שמזהם את כדור הארץ.
לגדוד החילוץ וההצלה של רמת גן, המונה ארבע פלוגות המופקדות על ארבעה אזורים בעיר, התנדבה ב־7 באוקטובר, עם הקמתו במתכונת הנוכחית. "העיריה חיפשה מתנדבים לגדוד שהיא יזמה והקימה ביחד עם פיקוד העורף, כדי שנהיה המגיבים הראשונים באירועים קיצוניים, והחלטתי להתנדב", היא מספרת. "אני חייבת לציין ש־%30 מהכוח הן נשים, ובראש שתיים מתוך ארבע הפלוגות עומדות נשים. עשו לנו הכשרה מאוד מעמיקה וייחודית. בין היתר למדנו עזרה ראשונה, מודיעין של אוכלוסייה והנדסת חילוץ, כדי שנוכל לשלוף אנשים מהריסות, לאתר נעדרים ומנותקי קשר ולחבר בין משפחות. זה מערך מטורף שבעצם מהווה תגובה ראשונה עוד לפני שהכוחות הרשמיים מגיעים, כי אנחנו גרים פה ומכירים את השטח ואת האוכלוסייה. אני מרגישה שממש הכינו אותנו למה שקרה".
איפה תפסה אותך המלחמה?
"הייתי בבית, התעוררתי לאזעקה. כל המתנדבים קיבלו הודעה שבדקה את רמת המיידיות והזמינות, וכתבתי שאני יכולה להתייצב בטווח של חצי שעה. כשהטיל נפל אצלנו בעיר, אמרו לנו להגיע לנקודת חבירה".
מה ראית כשהגעת לשטח?
"טירוף מה שהלך שם. ההרס היה רב וכבר ידענו שיש נפגעים. חברנו לאנשי מד"א ופיקוד העורף, הם לקחו את הטיפול בבניין שנפגע ואנחנו התבקשנו לתת תמיכה למעגל השני, כלומר, לאנשים שגרים בבניינים סמוכים ושביתם נפגע מההדף. התחלנו לעבור בית בית. היו שם אנשים מבוגרים חסרי אונים, חלקם אפילו לא ירדו למקלט - או שלא יכלו או שאין להם מקלט בבניין. בבניינים שנמצאים במרחק של מאה מטר ויותר ממוקד הנפילה ראינו חלונות שהתנפצו ודירות שנהרסו. אנשים היו בהיסטריה, ועצם זה שנכנסנו כבר הרגיע אותם. פינינו את מי שהיו צריכים להתפנות, וניסינו לעזור ולסדר עבור אחרים".
מה גרם לך לכתוב את ההמלצות האלה לחברייך?
"ראיתי את הגודל הפסיכי של האירוע. זה לא החות'ים ולא החמאס, אלו טילים בסדר גודל אחר לגמרי. יש לקחים שהפקתי שיכולים לעזור לאחרים, אז כתבתי ושלחתי. ראיתי, למשל, שאנשים יצאו למרחבים מוגנים מבלי לקחת איתם שום דבר, ורק אז הם הבינו שהם לא יכולים לחזור הביתה ואין להם אפשרות לקחת מהבית כלום, גם לא תרופות וציוד חיוני. באה אלינו מישהי שבן הזוג שלה נפטר לא מזמן, יש לה בבית זיכרונות ממנו והיא לא יכלה לחזור לקחת אותם. כתבתי רק את דעתי האישית ולא שום הנחיה מסודרת, כדי שאם חס וחלילה, טפו טפו טפו, תהיה פגיעה באזור של מי שקוראים, הדברים שכתבתי מאוד יקלו על החיים שלהם".
5 המלצות חשובות של מיכל
1. זה די מדהים, אבל יש עדיין אנשים ששהו בבית או במסדרון "כי לי זה לא יקרה". רמת הפגיעה הייתה כזו שמכוניות עפו באוויר והתהפכו והבניינים סביב נקודת הנפילה נפגעו קשות. אל תוותרו על מרחב מוגן.
2. לסגור את דלת המקלט!
3. בטווח פסיכי מנקודת הנפילה בניינים נפגעו מניפוץ של שמשות ותריסים. למרות שבהיגיון נראה לנו שכדאי לסגור חלונות, לפחות ממה שאני ראיתי זה הפוך. בדירות שבהן החלונות היו סגורים, כמות הזכוכיות שהתנפצה בבית הייתה עצומה - לעומת בית שנכנסתי אליו ובו החלון הושאר פתוח, והיה עם הרבה פחות זכוכית מנופצת. לגבי תריסים זה פחות משנה, הם עפים בכל מקרה אבל עם פחות בלגן.
4. חלק מהאנשים שפונו לא יכלו לחזור לבתים ולארוז כלום וחלק יכלו, אבל בתוך הכאוס והבלבול זה מאוד קשה. לכן ההמלצה שלי, וזה בדיוק מה שאני הולכת לארגן עכשיו - מעבר לתיק ירידה למקלט (חובה: פנס, מטען, מים, טיפונת אוכל/ חטיף, כסף/ אשראי, תרופות חיוניות) הייתי אורזת עוד מזוודה עם קצת יותר דברים. בגדים לכמה ימים, אולי דברים קצת יותר חשובים לכם, תעודות, דברים עם ערך סנטימנטלי וכו' – מזוודה שאם צריך טפו טפו אפשר לשלוף מהדירה ואתם מאורגנים לכמה ימים.
5. כוחות הביטחון והמתנדבים שפועלים מדהימים, אבל כדאי בכל זאת להקפיד על שלושה דברים:
- לתעד את ההרס בדירה שלכם חדר־חדר בסרטון שיהיה לכם למקרה הצורך (כמובן, אם יאשרו לכם להיכנס לדירה!).
- לא לנעול את הבית בזמן אזעקה, כך שאם צריך לחלץ אתכם יהיה פשוט יותר להיכנס.
- לוודא שאתם נרשמים בחמ"ל שפותחים סמוך לאירוע, משתי סיבות: 1. שלא יחפשו אתכם. 2. כדי שתקבלו את כל המידע שאתם צריכים להמשך.
