"עצמאות בית המשפט היא דבר מובנה והכרחי. בישראל בית המשפט היה, הינו ויישאר עצמאי. כל ניסיון להביא דברים שיפגעו בעצמאות בית המשפט נופל. גנזתי כל הצעה שנועדה לפגוע או לקצץ בכל צורה שהיא בעצמאותו של בית המשפט". את המשפט הזה אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו בשנת 2012, לצד נשיאת בית המשפט העליון דאז דורית ביניש, לפני סיום כהונתה.
לאחר אישור הדחתו של ראש השב"כ רונן בר בממשלה והגשת הצו הארעי מבג"ץ שמקפיא את הההליך, יישב היום (ראשון) נתניהו לצד השרים בדיון שבו יחלו בקידום הדחתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה – מהלך שמסמל דינמיקה מתמשכת של צמצום כוחם של שומרי הסף במדינת ישראל.
האישום הגיע - ונתניהו "הוריד את הכפפות"
בימים ההם, אז ב-2012, ראש הממשלה היה נתון לביקורת על כמה מהלכים שביצע, בהם ביטול ועדת חקירה ממלכתית בעקבות אסון השריפה בכרמל ב-2010, שבו נספו 44 בני אדם. אך גם אז, נתניהו ידע לשמור על ממלכתיות מסוימת ולהדגיש את חשיבות הפרדת הרשויות. למרות החקירות הרגישות שהחלו נגד מקורביו ב-2016 בתיקים השונים, נתניהו לא "שבר את הכלים" – ולא חשב להאשים את שומרי הסף בחבירה לקנוניית "דיפ-סטייט".
נתניהו אף לא חסך ביקורת ממערכת המשפט באופן מחושב, אך ב-2019 חלה תפנית. ב-21 בנובמבר באותה שנה הודיע היועץ המשפטי לממשלה דאז אביחי מנדלבליט כי החליט להגיש נגד נתניהו כתב אישום בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים בתיק 4000, ובעבירות מרמה והפרת אמונים בתיקי 1000 ו-2000. בכך, הפך לראש הממשלה הראשון בישראל שהוגש נגדו כתב אישום בגין עבירות המיוחסות למהלך כהונתו כראש ממשלה.
נאום ה"אני מאשים" של נתניהו ב-2020
(צילום: לע"מ)
6 צפייה בגלריה
נתניהו לצד חברי הליכוד בבית המשפט ב-2020. המשפט הפך לאירוע פוליטי
(צילום יונתן זינדל/פלאש90)
בתגובה, נתניהו "הוריד את הכפפות" - ונשא נאום "אני מאשים" שבו תקף בחריפות את מערכת המשפט, הפרקליטות והמשטרה, בטענה שמדובר בניסיון להפיל שלטון ימין באמצעות תיקים שתפרו לו. הוא כינה את ההליך "הפיכה שלטונית", טען שמדובר ברדיפה פוליטית, וקרא להקים ועדת חקירה שתבדוק את התנהלות גורמי האכיפה. זה היה הרגע שבו המאבק בינו לבין שומרי הסף הפך לעימות חזיתי וחסר תקדים.
עד אותה שנה, היה מקובל ששרים או ראשי ממשלה עוזבים את תפקידם אם מוגש נגדם כתב אישום. נתניהו לא רק שסירב להתפטר, אלא פתח בקמפיין ציבורי נגד מערכת המשפט. זכורה במיוחד ההופעה בבית המשפט, עם שורת שרים מהליכוד לצדו. ההתייצבות הזו סימלה את הקרע הסופי בין נתניהו לשומרי הסף, והפכה את המשפט לאירוע פוליטי.
5 מערכות בחירות ב-4 שנים
המצב הזה הוליד משבר פוליטי חריף בישראל. ההליך המשפטי נגד נתניהו הביא לפסילתו המוחלטת על-ידי מפלגות המרכז-שמאל, בהם כחול לבן, יש עתיד והעבודה. ברקע, חשוב לציין, היו גם חילוקי דעות בענייני דת ומדינה, ובעיקר סביב החוק לדחיית גיוס בני הישיבות. כך למעשה התגלגלנו למצב פוליטי שבו החל מאמצע שנת 2019, ועד לסוף 2022, התקיימו חמש מערכות בחירות לכנסת בתוך פחות מארבע שנים.
ב-2021, לראשונה מאז 2009, נתניהו ירד מכיסא ראש הממשלה ועבר לשורות האופוזיציה. אחרי ארבע מערכות בחירות, נפתלי בנט ויאיר לפיד הצליחו להקים ממשלה ולהדיח את נתניהו. כך נכנס נתניהו לקרב הישרדות מול מערכת המשפט, אך ללא יכולת להשפיע על המינויים הקריטיים, ובעוד שמשפטו עדיין התנהל.
ביוני 2022 ממשלת בנט-לפיד נפלה לאחר חודשים של חוסר יציבות פוליטית, כשהתקשתה לשלוט בכנסת ולחוקק חוקים משמעותיים. הפרישה של ח"כ עידית סילמן מהקואליציה באפריל הותירה את הממשלה ללא רוב, מה שהוביל למרד פנימי של חברי כנסת נוספים כמו ניר אורבך. המכה המכריעה הגיעה עם כישלון הארכת תקנות יהודה ושומרון, שהבהיר כי הממשלה אינה מתפקדת. בלחץ המציאות הפוליטית, בנט ולפיד החליטו להקדים את פיזור הכנסת וללכת לבחירות, מה שסלל את הדרך לחזרתו של נתניהו לשלטון.
בשנת 2022 בנימין נתניהו חזר מהשוליים הפוליטיים אל לשכת ראש הממשלה, אך גם גילה ששומרי הסף חזקים מתמיד. בתחילת השנה הוא ניהל מגעים לעסקת טיעון שיכלה להוביל לפרישתו מהחיים הציבוריים, אך דרישה להטלת קלון הפכה זאת לבלתי אפשרית מבחינתו. במקביל, מנדלבליט פרש מתפקידו כיועץ המשפטי לממשלה, ובמקומו מונתה גלי בהרב-מיארה – דמות שנתניהו לא היה שותף לבחירתה, מה שחיזק את תחושתו שהמערכת המשפטית פועלת נגדו.
באמצע השנה, כשהממשלה בראשות נפתלי בנט ויאיר לפיד החלה להתפורר, נתניהו זיהה הזדמנות לחזור לשלטון. הוא גיבש מחדש את גוש הימין, חיזק את הברית עם מפלגות הימין הקיצוני, והתמקד במסרים של "תיקון מערכת המשפט" ו"החזרת המדינה לידיים שלנו". הקריסה הפוליטית של ממשלת בנט-לפיד ביוני הובילה לבחירות נוספות בנובמבר, שבהן נתניהו הצליח לגבש רוב ברור של 64 מנדטים ולחזור לראשות הממשלה לאחר שנה וחצי באופוזיציה.
לוין מציג את המהפכה המשפטית, ב-2023
(צילום: ערוץ כנסת)
שינוי כללי המשחק
חזרתו לשלטון לוותה בתוכנית מרחיקת לכת לשינוי מערכת המשפט, שאותה הוביל שר המשפטים החדש יריב לוין. בדצמבר, עוד לפני שהושבעה ממשלתו באופן רשמי, לוין הכריז על "רפורמה מקיפה" שנועדה לצמצם את כוחם של בג"ץ והיועמ"שית - צעד שהוביל לסערה ציבורית ולחשש מהתנגשות חסרת תקדים בין הרשות המבצעת לרשות השופטת. כך, 2022 הפכה משנה שבה נתניהו התמודד עם אתגרי משפטו - לשנה שבה שב לשלטון עם מטרה מוצהרת לשנות את מערכת האיזונים והבלמים.
"אני משיק היום את השלב הראשון של רפורמת המשילות, שתכליתה חיזוק הדמוקרטיה, שיקום המשילות, השבת האמון במערכת המשפט והשבת האיזון בין שלוש רשויות השלטון", אמר שר המשפטים יריב לוין - והזניק בינואר 2023 את המהפכה המשפטית שכללה את ביטול עילת הסבירות, שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים והגבלת כוחו של בג"ץ.
ההכרזה עוררה מחאה ציבורית חסרת תקדים, שהתעצמה ככל שהממשלה ניסתה לקדם את החקיקה במהירות. מאות אלפי מפגינים יצאו לרחובות מדי שבוע, מגזרים שונים במשק השביתו את פעילותם, ולחץ בינלאומי גבר על נתניהו לסגת מהמהלך. נשיאת בית המשפט העליון דאז אסתר חיות הוקיעה את הרפורמה וטענה שתפגע ברשות השופטת. למרות זאת, הממשלה המשיכה לקדם את חוקי הרפורמה והתעלמה מהמחאה הציבורית שקמה בעקבותיה.
המאבק הפוליטי הגיע לשיאו במרץ של אותה שנה, כאשר פיטוריו של שר הביטחון יואב גלנט, שהזהיר מהשלכות המהפכה על ביטחון המדינה, הציתו הפגנות המוניות והובילו להשבתת המשק. בעקבות זאת, נתניהו הודיע על "עצירה" זמנית של החקיקה ונכנס למשא ומתן עם האופוזיציה - מהלך שלא הוביל לפשרה אמיתית. בקיץ, הממשלה הצליחה בכל זאת להעביר את ביטול עילת הסבירות, אך ללא יתר החוקים המרכזיים, בשל התנגדות פנימית ולחצים כלכליים.
המתח בין הממשלה למערכת הביטחון הלך והתגבר, האמון הציבורי במוסדות השלטון התערער, והמחאה לא נעלמה. ואז הגיע 7 באוקטובר.
7 באוקטובר - והשלכותיו
המתקפה חסרת התקדים של חמאס ב-7 באוקטובר 2023 טלטלה את ישראל וטרפה את סדר היום הפוליטי. גל החדירות ליישובי עוטף עזה, טבח האזרחים, חטיפת הישראלים וירי הרקטות המסיבי הביאו לתגובה צבאית חסרת תקדים מצד ישראל - שהובילה לפתיחת מלחמה בעזה מול חמאס ובלבנון מול חיזבאללה. הממשלה הכריזה בצהרי אותו יום על מבצע "חרבות ברזל" שהחל בתקיפות מסיביות ולאחר מכן במבצע קרקעי ברצועה, תוך הבטחה למוטט את שלטון חמאס ולהחזיר את החטופים.
מאז 7 באוקטובר, היחסים בין נתניהו לשומרי הסף רק הלכו והחריפו. שרי הממשלה האשימו אותה בביורוקרטיה שמעכבת את קבלת ההחלטות, בעוד שהיא התעקשה שהממשלה מחויבת לשמור על כללי החוק גם במצב חירום. הקרע העמיק במיוחד סביב סוגיית גיוס המילואים ותקצוב ההתנחלויות.
במקביל, המתיחות בין נתניהו למערכת הביטחון הגיעה לשיאים חדשים, ולהתכתשות גם מול ראש השב"כ רונן בר והרמטכ"ל הרצי הלוי. בנוסף, דליפות מידע מהקבינט המדיני-ביטחוני ומסמכים רגישים שהודלפו לתקשורת יצרו משבר אמון בין הדרג המדיני לדרג הביטחוני. ככל שהתמשכה המלחמה, עלו טענות כי נתניהו נמנע מקבלת החלטות קשות, מחשש שהן יחלישו את מעמדו הפוליטי, בעוד שגורמי הביטחון דרשו הכרעה ברורה בנוגע לעתיד רצועת עזה.
בתוך כל זה, הלחץ הציבורי והמשפטי הלך וגבר. משפחות החטופים והמפגינים מחו על ניהול המשבר, והדרישה לחקירת מחדלי 7 באוקטובר התחזקה. נתניהו, שזוכר היטב את ועדות החקירה שהפילו מנהיגים בעבר, ניסה לבלום כל יוזמה כזו, אך שומרי הסף, בגיבוי מערכת המשפט והביטחון, הבהירו כי חקירה היא בלתי נמנעת. ב-4 בדצמבר הגישה היועמ"שית לבג"ץ את תגובתה על העתירות הדורשות לחייב את הממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית למחדל 7 באוקטובר.
בהרב-מיארה ציינה כי הכלי הראוי לבדיקת האירועים הוא ועדת חקירה ממלכתית וכי על הממשלה חובה להתכנס ולדון בדרך בדיקת האירועים. "עם זאת", כתבה אז, "הואיל והממשלה טרם דנה בנושא, ממילא טרם בשלה העת לדון בגוף הדברים במסגרת הביקורת השיפוטית" - ובכך הודיעה כי היא מתנגדת לעתירות.
בפברואר, התנגד נתניהו לוועדת חקירה ממלכתית לטבח 7 באוקטובר בישיבה בישיבת הממשלה שנערכה בעקבות דד-ליין שהציב בג"ץ. היועמ"שית הזהירה מהשפעה פוליטית על ועדה ממשלתית, וציינה שישראל כבר התחייבה להאג על הקמת ועדה ממלכתית. אז כבר ניתנה האות לצעד שיבוא בהמשך, כשנתניהו זעם על עמדת ראש השב"כ רונן בר, כינה אותו "פקיד" ותהה מי אישר את ההתחייבות. על השאלה הזו השיבה בהרב-מיארה: "אתה, אדוני".
בדצמבר אשתקד נשא נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, אז עדיין ממלא מקום, נאום תוכחה תקיף במיוחד שבו יצא נגד שר המשפטים יריב לוין, שמיהר להגיב. דקות ספורות לאחר הנאום קבע בג"ץ כי על לוין למנות נשיא לעליון בתוך חמישה שבועות, מה שעורר סערה פוליטית, והוביל את השר לקרוא למעשה לקדם את חוקי המהפכה המשפטית. השר לוין, שהרגיש שהוא מוכרח ו"ומושפל" על-ידי שופטי בג"ץ, החליט לשוב לתוכניתו הראשונית שנגנזה בשל המחאות במרץ 2023. היעד היה שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים - הצעת החוק שעומדת בליבת המהפכה המשפטית שלו ושל נתניהו.
ברביעי שעבר אישרה ועדת החוקה של הכנסת לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק שמבקשת לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים. ההצעה עברה ברוב של 10 ח"כים מול 6 מתנגדים, חברי הכנסת מהאופוזיציה זעמו על יו"ר הוועדה שמחה רוטמן שלא אישר להם לדבר לפני ההצבעה, ואחת מהן אף קראה לעברו: "אתה לא תתנהג כמו דיקטטור".
הצעת החוק היא תיקון לחוק יסוד השפיטה על בסיס מתווה שהציעו שר המשפטים לוין ושר החוץ גדעון סער, שהוצג כ"פשרה", והצעת חוק משלימה לתיקון חוק בתי המשפט, ובמסגרתן ההסדר העוסק בהרכב הוועדה לבחירת שופטים. הדיון על ההצבעה הסופית על שינוי הרכב הוועדה לבחירת השופטים יתקיים במליאה ברביעי, וההצבעות צפויות להסתיים עד חמישי בבוקר.
הדחת שומרי הסף
ובחזרה ליועמ"שית. בדצמבר אשתקד הודיע נתניהו על החלטתו למנות את רואי כחלון לממלא מקום נציב שירות המדינה, עם סיום תפקידו של דניאל הרשקוביץ בתפקיד. בהרב-מיארה התנגדה למינוי בנימוק שלכחלון את הידע הניהול הנדרש, ובשל "פערים מהותיים בין האופן שבו הוצג ניסיונו לבין העובדות". למרות הקביעה הזאת, נתניהו הודיע ב-5 בינואר על מינויו של כחלון למ"מ נציב שירות המדינה.
עתירה לבג"ץ הובילה לפשרה שקבעה שכחלון יכהן שלושה חודשים בלבד או עד למינוי קבוע. במקביל, בהרב-מיארה פעלה לצמצום סמכויותיו, כולל הנחיה לא לאפשר לו גישה לתחום המשמעת. כחלון מחה במכתב חריף וטען כי אין לה סמכות להגביל את תפקידו. במקביל, נפתחה נגד כחלון בדיקה משמעתית בגין נסיבות מינויו לתפקידו הנוכחי, והצהרותיו שהיוו בסיס לקבלו לתפקיד.
באותו חודש הגיעה המתיחות בין הממשלה בראשות נתניהו לבין בהרב-מיארה לשיא, עם אישור ההצעה לקיים דיון בכנסת בהדחת היועמ"שית. כשבוע וחצי לאחר מכן, דנו ראשי הקואליציה בקידום הליך הדחתה. במקביל, פנתה בהרב-מיארה לשר הביטחון ישראל כ"ץ, בצל ניסיונותיו לגבש יחד עם הסיעות החרדיות חוק השתמטות - ודרשה ממנו לקבל את הצעת החוק המתגבשת לעיונה.
כשבועיים לאחר מכן הודיע שר התקשורת שלמה קרעי כי הקואליציה "תחל בקרוב" בהליך הדחתה של היועמ"שית, בתמיכת שר המשפטים לוין, שלטענות הכין שימוע עם "מאות דוגמאות" לפעילות לא-חוקית מצדה, ללא פירוט. קרעי הדגיש כי תפקידה של היועמ"שית הוא לסייע לממשלה, לא לחסום אותה, והצהיר כי "אין תרחיש שבו היא נשארת בתפקידה".
חשוב לציין כי בהסדר ניגוד העניינים של נתניהו נאסר עליו לעסוק במינויים ובפיטורים של אנשי מערכת המשפט ומערכת אכיפת החוק בשל תיקיו הפליליים שמתנהלים בבית המשפט. עם זאת, ב-ynet נחשף בנובמבר כי נתניהו בוחן את הדחתה של היועמ"שית. בכיר בממשלה אמר אז ל-ynet כי נתניהו "קיבל ביטחון וכבר לא שולל את פיטורי היועמ"שית".
בתחילת החודש פנה שר המשפטים יריב לוין למזכיר הממשלה עו"ד יוסי פוקס בעניין הדחתה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. במכתב אמר לוין כי "הממשלה מחליטה להביע אי אמון ביועצת נוכח התנהלותה הבלתי-הולמת, ונוכח קיומם של חילוקי דעות מהותיים וממושכים בינה לבין הממשלה - היוצרים מצב המונע שיתוף פעולה יעיל". ההחלטה עוררה זעם באופוזיציה, והאש הופנתה ללוין. "החליט לפרק את החברה הישראלית בזמן מלחמה", מסר ראש האופוזיציה יאיר לפיד. יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ מחה גם הוא: "נתניהו, אל תיתן מתנה לאויבינו".
חרף האיומים להדחתה, מספר ימים לאחר מכן מכן הודיעה בהרב-מיארה על פתיחת חקירה פלילית בפרשת "קטאר-גייט", שתתבצע על-ידי השב"כ והמשטרה. הפרשה עוסקת בקשר עם קטאר, ובמרכזה שלושה חשודים מסביבתו של נתניהו: ישראל איינהורן, ששימש כיועץ לקמפיין במערכות הבחירות של הליכוד; אלי פלדשטיין, דוברו שנחקר ונאשם בפרשת הדלפת המסמכים המסווגים; והיועץ והדובר יונתן אוריך, שחשוד גם הוא בפרשת המסמכים המסווגים. שלשום נודע שהשניים האחרונים עוכבו לחקירה בלהב 433 במסגרת חקירת הפרשה.
היועמ"שית זיהתה את הכוונה לפטר את ראש השב"כ רונן בר, בצל חקירת "קטאר-גייט". בחודש שעבר המשנה ליועמ"שית, עו"ד גיל לימון, השיב לפנייה של התנועה הדמוקרטית האזרחית וכתב כי "החלטה כזו ביחס לראש מערכת ביטחונית ובפרט כזו האוחזת גם בסמכויות אכיפת חוק מחייבת הליך סדור, המבוסס על טעמים ענייניים בלבד". לדבריו, החלטה דרמטית כמו פיטורים של בר צריכה להישען על "תשתית עובדתית מוצקה ומלאה - וחפה משיקולים זרים ועומדת בהוראת הדין לרבות כללי המשפט המינהלי".
נתניהו האשים את בהרב-מיארה ואת רונן בר כי חקירת פרשת "קטאר-גייט" נפתחה כדי לסכל את הדחתו של ראש השב"כ. בתגובה לכך, כתבה היועמ"שית לנתניהו כי "אין בסיס לטענות שהעלית בעניין החקירות הפליליות הנוגעות למקורביך". בשבוע שעבר נפל הפור, וראש הממשלה הודיע לראש השב"כ בפגישה דחופה שקיים איתו בלשכתו על הכוונה לפטר אותו. בתגובה, היועמ"שית הודיעה כי על הממשלה לקבל את המלצת הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים (ועדת גרוניס) - לפני שתפטר את ראש השב"כ.
חרף זאת, הממשלה אישרה בלילה שבין חמישי לשישי את הדחתו של ראש השב"כ רונן בר וסיום תפקידו ב-10 באפריל, או כאשר ימונה ראש שב"כ קבוע במקומו. בר, שלא הגיע לישיבה, שיגר מכתב ובו שלל האשמות חריפות נגד נתניהו, שטען כי אין לו עוד אמון בבר. בהחלטה דרמטית, שמסמלת עוד משבר בין נתניהו לשומרי הסף, שופטת העליון גילה כנפי-שטייניץ הוציאה צו ארעי שלפיו יוקפאו פיטוריו של רונן בר עד להחלטה נוספת בנושא. היא קבעה כי דיון בעתירות נגד הדחתו ייקבע לא יאוחר מ-8 באפריל.
"כבוד השופטת, רונן בר יסיים את תפקידו ב-10.4 או קודם לכן עם מינוי ראש שב"כ קבוע", השיב לכך השר קרעי שלשום, ורמז לכך שהממשלה תבצע את המהלך בכל זאת. בעקבות זאת, ראשי המשק וההייטק, יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וראשי רשויות הזהירו מפני אי-כיבוד צו בית המשפט העליון, שעלול להוביל את ישראל למשבר חוקתי. בתגובה לכך, נתניהו הבהיר שלשום כי "לא תהיה מלחמת אחים! מדינת ישראל היא מדינת חוק ועל פי החוק ממשלת ישראל מחליטה מי יהיה ראש השב"כ"".
לפני כן הודיעה לו היועמ"שית כי ייבדק חשש לניגוד עניינים אם הפסיקה לא תכובד. בהודעתה נכתב כי "על פי החלטת בית המשפט העליון חל איסור לבצע כל פעולה הפוגעת במעמדו של ראש השב"כ רונן בר. חל איסור למנות ראש שב"כ חדש ואף אין לקיים ראיונות לתפקיד. כמו כן, תושלם הבדיקה המשפטית המתחייבת באשר לאפשרות ראש הממשלה לעסוק בנושא נוכח החשש לניגוד עניינים הנובע מחקירות השב"כ את אנשי אמונו".
אמש נתניהו פרסם, במקביל למחאות הענק ברחבי הארץ, סרטון שבו הסביר את החלטתו להדיח את ראש השב"כ, והבטיח שההדחה - שהוקפאה זמנית על ידי בג"ץ - תצא לפועל. "אזרחי ישראל, יש לי הערב חשיפה דרמטית של עובדות שיטלטלו אתכם", אמר בפתח הסרטון שנמשך שתי דקות ו-42 שניות. "אבל לפני זה אני רוצה להבהיר - רונן בר לא יישאר ראש השב"כ, לא תהיה מלחמת אחים וישראל תישאר מדינה דמוקרטית".
ומה הלאה?
והיום, כאמור, תתכנס הממשלה לדיון שכותרתו: "הבעת אי-אמון ביועמ"שית גלי בהרב-מיארה". ישיבת הממשלה שמתקיימת היום היא השלב הראשון בתהליך הארוך להדחתה של היועמ"שית, ואם אכן יזכה השר לוין, מעלה ההצעה, לרוב - הפיטורים יועברו לדיון בוועדת האיתור לבחירת היועץ המשפטי לממשלה, שבראשה עומד היום השופט בדימוס אשר גרוניס שהתנגד למינוי במקור. בוועדת גרוניס חברים היום גם נציגת לשכת עורכי הדין תמי אולמן ונציג הפקולטות למשפטים פרופ' רון שפירא, ולוין אמור למנות לה גם שר משפטים לשעבר וחבר כנסת מהקואליציה.
בפני ועדת האיתור יוצגו כל המקרים שבהם סירבה בהרב-מיארה לייצג שרים בפני בג"ץ או לאשר להם לנקוט הליכים שהיא טוענת שאינם חוקיים. היא עצמה תזומן לשימוע גם בוועדה, כדי שתוכל להציג את עמדתה. לאחר מכן תוכל הוועדה להחליט אם לתמוך בהדחה - אלא שהממשלה כלל לא תהיה חייבת לקבל את ההחלטה, ויכולה גם לקבל החלטה הפוכה. כך או כך, ההליך צפוי להסתיים בהחלטת בג"ץ.
