לפני כחודשיים, במהלך ההשקה בישראל של "יאסו", ספר הבישול היווני שלה, סיפרה שי־לי ליפא על הבית שבו גדלה ועל האוכל של אמא שלה, שישבה בשורה הראשונה והוצגה בפני המוזמנים. זה היה רגע מרגש מאוד של סגירת מעגל. במשך קצת פחות מעשור הייתה ליפא בנתק ממשפחתה. המשבר התחיל בעקבות ריב משפחתי עסקי, והידרדר לשתיקה ארוכת שנים. בערב ראש השנה 2023, כמה שבועות לפני 7 באוקטובר, החליטה ליפא לעשות מעשה.
לאשה שי לי ליפא
(כתבתה של מלי זיידמן | צילום: ירון שרון | עריכת וידאו: גיא פוקס)
״כתבתי לאמא הודעת ווטסאפ״, היא משחזרת, ״איחלתי לה שנה טובה וחג שמח. היא מיד ענתה שיהיה לי חג שמח. מאותו הרגע התחלנו להתכתב וקבענו להיפגש. אבל שלושה שבועות אחר כך פרצה המלחמה, ואיתמר, הבן שלי, נכנס לעזה. הייתי גמורה. לא הייתה לי אנרגיה לכלום. הבן שלי נלחם בעזה, אין לי קשר איתו וכל יום נהרגים ונפצעים חיילים. הייתי בסטרס, חרדה, בהלה ועצב ענק, אז דחינו את המפגש בינינו.
"בשלב מסוים נפגשנו. הלכתי אליה לבד. אחר כך היא באה אלינו. אני ביקשתי סליחה שלא הייתי איתה בקשר, והיא ביקשה סליחה, ולא דיברנו על זה יותר, והקשר המשיך מעצמו. יש לנו היום קשר נהדר. היא סבתא ואמא מדהימה. אני לא רוצה לכעוס. אמא שלי עשתה את הכי טוב שהיא ידעה".
היא עקבה אחרייך לאורך השנים האלה? ראתה את הצמיחה שלך ככוכבת קולינריה?
"לא שאלתי. אני לא יודעת. התחלנו מחדש, וזה מה שחשוב. הילדים וגם רפי, בעלי, שמחים מאוד ויש להם קשר מעולה. כל מה שאני רוצה היום זה שהיא תהיה בריאה ושיהיה לה טוב. זה כל מה שמעניין אותי".
רציתי לרפא את עצמי
אלה היו שנתיים לא שגרתיות בחייה של ליפא. הן התחילו בסיום הצילומים והעריכה לספר, ועברו דרך מלחמת חרבות ברזל, שבמהלכה לחם בנה בעזה במשך תשעה חודשים, והיא עצמה התנדבה בשלל מיזמים. כאשר בנה שוחרר, הרגישה בשלה לצאת ל־Book Tour בארצות הברית. אבל ליפא, שאביה נפטר לפני 11 שנה, מרגישה שהחיבור מחדש עם אמה הוא עבורה הדובדבן שבקצפת, הגשמת משאלה שייחלה לה כל השנים האלה.
הנתק בין השתיים החל בעקבות סכסוך עסקי בין בעלה של שי־לי, איש שוק ההון רפי ליפא, לאחיה הגדול, שהוביל למשבר משפחתי.
ספרי על התהליך שעברת.
״הנתק עם אמא נמשך שנים והיה קשה ועצוב עבורי. היה פצע גדול בנשמה שלי. לא ידעתי מה יהיה אבל קיוויתי לטוב, ורציתי לרפא את עצמי, אז הלכתי לטיפול וגם למדתי תכנים רוחניים. לאט־לאט הפצע שלי נרפא. כשהרגשתי טוב, הבנתי שיש פער בין איך שאני מרגישה ובין החיים שלי, ושהפער הזה לא מתאים לי".
למה את מתכוונת?
"אני אישה עם המון חמלה ואמפתיה לאחר, אבל בסוף אני בנתק מאמא שלי. אין הלימה בין המציאות למה שקורה בנפש שלי. המנטור האמריקאי טוני רובינס אומר שאתה יכול להיות האיש הכי מצליח, הכי עשיר, הכי מפורסם והכי משפיע, אבל אם מערכות היחסים שלך לא טובות, לא השגת כלום. זה מבחינתי משפט מפתח. טוני צועק את זה בסדנאות שלו: ׳אם אמא ואבא שלכם לא היו אוהבים אתכם, לא הייתם פה'. זה חזק ונכון כל כך. מערכות היחסים הן הפוקוס שלי בשנים האחרונות. אני רוצה שיהיו לי יחסים נהדרים עם המשפחה, החברים והקולגות שלי, ופה, ביחסים עם אמא, היה פער.
"לפני שלוש שנים חזרתי להיות בקשר עם אחי הקטן, אלעד, וחשבתי, איך זה יכול להיות שאני בסוף לא בקשר עם האישה שילדה וגידלה אותי, לא משנה מה קרה? באימון רגשי עם המאמנת שלי הבנתי שאני רוצה להתפייס איתה.
"יכולנו להתפייס, כי התפייסתי עם הילדה שבתוכי, חיבקתי אותה, ראיתי אותה, אהבתי אותה והפסקתי להתבייש במי שהייתי. התחלתי לדבר לעצמי יפה, לא להקטין את עצמי. אלה לא דברים שקשורים לאמא שלי. הבנתי שבסוף זה רק את מול עצמך, וכשאת חושבת שככה עשו לי וככה אני עשיתי, את בעצם כועסת על עצמך, וזה לא קשור למישהו אחר".
עם אחיך הגדול טרם התרחש פיוס.
"אני מרגישה שזה כבר לא משנה מה ביני לבינו. אני כבר לא כועסת על אף אחד. כל מה שקרה הפך אותי לאדם שאני. בסוף הדברים הם לא לרעתי. בזכות מה שקרה אני אישה יותר רגישה, מכילה, שרוצה לעזור".
למה אני צריכה את זה?
ברזומה של ליפא כבר רשומים 13 ספרי בישול, עיון (״הכל בסדר״) ופרוזה (״אהבה מיד ראשונה״), לצד הגשת תוכניות טלוויזיה. כמה שבועות לפני פרוץ המלחמה עם איראן היא חזרה מסבב אירועי השקת הספר היווני שלה בארצות הברית. היא נחתה בניו יורק ומשם נדדה אל וושינגטון די.סי, בוסטון ומיאמי. בכל עיר היה אירוע שבו פגשה עוקבות ישראליות שגרות בארצות הברית, וגם אמריקאיות.
לפני שמונה שנים הציעה להוצאת הספרים האמריקאית ״ארטיזן״ ספר על אוכל טבעי, ונענתה שהנושא הזה מוצה. אחרי שנים פנתה שוב, הפעם עם הצעה מנומקת לספר מתכונים יווני. הפעם התשובה הייתה חיובית. ״כשקיבלתי את ה׳לא׳ בפעם הראשונה, סגרתי את הלפטופ, התכווצתי, נשמתי, ואמרתי לרפי, ׳אני אוציא את הספר׳. זהו. ידעתי שזה יקרה ולא ידעתי מתי ואיפה״, היא מחייכת.
מתי התחלת לחשוב על קריירה בינלאומית?
"בארץ מכירים אותי, יודעים מי אני, ראו את התוכניות שלי, ורציתי לפנות לקהל גדול יותר. הרגשתי בשנים האחרונות שאני קצת חוזרת על עצמי, ושפחות מאתגר אותי להוציא כאן ספר. אני עושה את זה עם יד קשורה מאחור ועיניים עצומות. רציתי מאוד לעשות את הקפיצה הזו בקריירה, לצאת מאזור הנוחות שלי. רציתי את החשש הזה, את המערבולת בבטן, היא לוקחת אותי למקומות טובים. אני בשאיפה שהספר יתורגם גם לספרדית וצרפתית".
מה זה לא רלוונטית?
בגיל 51 ליפא מרגישה שעכשיו זה הזמן להמציא את עצמה מחדש. בנה איתמר (22) מתחיל ללמוד באוגוסט בארצות הברית. בתה אביגיל (18) מתגייסת בסתיו. "רפי ואני נשואים רבע מאה, והיום הוא יותר בבית ומשקיע בילדים. כשהילדים היו קטנים הורדתי הילוך. רפי נסע ועבד כמו משוגע 18 שעות ביממה, ואני הייתי אמא טוטאלית. בתוכניות טלוויזיה שצילמתי היה לי הסכם לשני ימי צילום בשבוע, ולא הסכמתי לצלם יום אחרי יום. רציתי להיות בבית וזמינה לילדים. עכשיו אני מרגישה שזה הזמן שלי".
הרבה נשים לא מצליחות להישאר רלוונטיות בגיל 50 פלוס.
"מה זה להרגיש לא רלוונטית? להרגיש שלצעירות ממני יש יותר ערך? אף פעם לא הייתי שם. יכול להיות שלמישהי בת 30 יהיה יותר קל למכור תוכנית בישול טלוויזיונית לחו״ל - הצעירות עושות עבודה מדהימה, סופר יצירתיות, מוכשרות וחרוצות - אבל הניסיון שלי הוא יתרון. לא חשבתי שאם אחכה עד גיל 50 לא אהיה רלוונטית. תמיד ידעתי שיש לי מה לתת. אני לא עושה את זה בשביל כסף אלא כדי לתת ערך. היינו בהישרדות לפני 20 שנה, אני כבר לא שם".
את עוד זוכרת את המקום ההישרדותי?
"בדיוק אמרתי לחברה חדשה שלי, ׳כשרפי ואני היינו תפרנים׳, והיא הופתעה, ׳מה, הייתם תפרנים פעם?׳. אנשים חושבים שככה גדלנו. התחלנו מכלום ועשינו הכול יחד ב־20 אצבעות, שלי ושלו, בהרבה עבודה קשה. באנו מבתים מאוד פשוטים כלכלית, לשנינו יש שני הורים שכירים שעבדו קשה עד גיל הפנסיה. אז כן, כשיכולנו להרשות לעצמנו והיינו אמידים יותר, הייתה לי מאניה לקנות כדי לפצות על מה שלא היה לי חומרית בילדות. זה נרגע. חברה שהייתה איתי לפני שנתיים בעיירת נופש בצרפת, שמלאה בחנויות מעצבים, הייתה בשוק מזה שאני לא קונה כלום. השבעתי את הרעב".
זו ההצלחה של רפי שגרמה לך להבין שהכול אפשרי?
"לא. תמיד ידעתי שזה אפשרי. בתור ילדה קניתי 'לאשה' וקראתי על נשים שהצליחו למרות שבאו מכלום. אבל רפי כן היה זימון המציאות הראשון שלי. הוא היה שידוך של חברה משותפת. יצאתי איתו לדייט ראשון ואמרתי לחברה, 'זה יהיה בעלי'. שבוע אחרי זה נפרדנו. אחרי שנה וחצי השארתי לו הודעה, ומאז אנחנו ביחד. אני מזמנת מציאות כבר 28 שנים, רק לא ידעתי שככה קוראים לזה".
היכולות הפיננסיות לא הרדימו אותך.
"לפעמים כסף באמת מסרס את הרעב ואת הדרייב. אני יכולה לשבת בבתי קפה ובמכוני יופי כל היום ולא חייבת לעבוד כמו בעבר, אבל אין סיכוי כזה".
אפשר לעשות את זה בלי גב כלכלי חזק?
"בוודאי. לגייס משקיע, לקחת הלוואה, להתחיל מקטן. אני כל הזמן עובדת ומכניסה כסף. כל מה שאת רוצה את משיגה אם אין לך התנגדות פנימית. הדבר החשוב הוא להתגבר על הפחד".
- הראיון המלא עם שי־לי ליפא מתפרסם בגליון "לאשה" החדש, השבוע בדוכנים
איפור: דקלה חוסטיק שיער: שירה קליין שמלה: לירן הרשקוביץ תכשיטים: אוסף פרטי בגד גוף וחגורה: mc. meital carmeli ג׳ינס: Other Stories& שמלה: ROZ חגורה: Verde Boutique תכשיטים: אוסף פרטי
