מולדת הקולסלואו היא הולנד, שם הוא נקרא koolsla – שזה פשוט סלט כרוב. במאה ה־18 הוא עבר שתי תהפוכות משמעותיות: הוא קיבל גם את שמו האנגלי, Coleslaw, ולרוטב שלו נוספה ההמצאה החדשה של התקופה, המיונז. מאז ועד היום הוא כוכב ברחבי העולם, בן לוויה מושלם לכל ארוחה, החל מעל־האש בפארק ועד לסעודה חגיגית.
אחד מיתרונותיו של הקולסלואו (ובזה הוא מביס את המתחרה שלו, סלט החסה) הוא שלא רק שכדאי להכין אותו מראש, אלא שזה אפילו חיוני. אני אוהבת אותו כשהירקות עוד קראנצ'יים אז אני מחכה רק שעה, אפילו פחות לפעמים, אבל מקובל להמתין בין 12 ל־24 שעות לפני שמגישים אותו. חשוב גם להגיד שאפשר להמשיך לאכול ממנו עוד לפחות יומיים אחר כך.
גם בחיתוך הירקות יש אסכולות ואפשר לקצוץ אותם בצורות שונות ובדרגות עובי שונות. אני מעדיפה את הכרוב דק ולכן חותכת אותו במנדולינה או במעבד מזון. את הגזר אני מעדיפה דווקא עבה יחסית, כדי שיהיה קראנצ'י, ולכן אני חותכת אותו למקלונים ולא מגררת אותו – אבל זה ממש לא מחייב. מצאו את הגודל ואת המרקם הנכונים לכם.