ביקורות ספרים
yk14431523
סדריק הוא מסמך חי: מורה כתב על תלמידו שנפל, והספר הוא הצעת גאולה לחברה שלנו
גיש עמית כתב ספר על תלמידו לשעבר, סדריק גרין, בנה של מהגרת מהפיליפינים, שנלחם להתגייס ונפל בעת שירותו במלחמת עזה. "סדריק" נכתב דרך סיפוריהם של קרוביו, חבריו ומוריו - והוא חושף דיוקן מרגש של אדם נדיב ורומנטי, שהפך בעיני עמית לסמל אזרחי ואנושי. מעבר להיותו סיפור אישי, זהו גם כתב הצעה לחברה הישראלית: להתבונן מחדש על מהגרים, פליטים וילדיהם - כמרכיב חיוני וזהותי מהותי במדינה הזו
מוטי פוגל | 14.07.25
ספרה החדש של ענת עינהר מתמקד בכיעור, בטירוף, בסטייה ובשוליים
"האחו החריש את אוזניי" הוא רומן המתאר שיטוט נפשי ופיזי של מספרת ואהובה, במרחב עירוני מכוער אך שוקק. מי שיחליט להתמסר לכתיבה העשירה שלו, ימצא בו עניין ומזון לנשמה. אבל מי שלא ניגש אליו עם הכנה מקדימה, יכול ללכת לאיבוד בין שלל העלילות שאינן מתכנסות לסיפור אחד ממוקד
אריק גלסנר | 10.07.25
הר
זהו סיפור מלפני 100 שנה על כפר נידח, אבל משברי הזמן הזה כתובים בו
הסופר השוויצרי שארל-פרדינן ראמי כתב בצרפתית במחצית הראשונה של המאה הקודמת וחקר את היחסים שבין האדם החמדן לטבע הנשגב. הרומן הקצר והמופתי שלו, "אימה בהר", מגולל סיפור נצחי על אודות תשוקות מסוכנות ומחירן
נוית בראל | 09.07.25
זיגמונד פרויד
"בין פרויד לפורנו": יש שתי בעיות עם הספר הזה, אחת מהן היא הפסיכולוגיה עצמה
הספר שכתב עמוס פריבס עוסק בפנטזיות המיניות של בני האדם, אך אף שהוא מתיימר לפנות לשני המינים הוא מיועד באופן מובהק לגברים. למרות שהשפה הבהירה, עומק הידע וחוסר השיפוטיות הופכים אותו ליצירה טובה שכדאי לקרוא, ההתעלמות מהפטריארכליות בפורנו ומהפערים המגדריים פוגעת במהימנותו
רון דהן | 02.07.25
yk14415693
"נשף האמפוזות": יצירה מרשימה של אחת מאמניות המילה המבריקות של זמננו
הרומן של זוכת הנובל אולגה טוקרצ'וק הוא ריטלינג פמיניסטי, אפל ורב-שכבות לרומן "הר הקסמים" מאת תומאס מאן. אף שבתחילתו נדמה כי גם הוא מציג עולם גברי סגור, בהדרגה מתברר כי דמויות נשיות מסתוריות פועלות בו מאחורי הקלעים, מערערות את הסיפור הגברי השולט ומובילות מהלך על-טבעי של שחרור
תמר משמר | 30.06.25
עמוס עוז וביתו פניה עוז זלצברגר
בחברה מעשית וביטחוניסטית, עמוס עוז פינה מקום לגבר האינטלקטואלי והרגיש
שבע שנים אחרי מותו של הסופר יוצא עתה הקובץ "דברים שבעל פה", המאגד הרצאות וראיונות שהוא נתן לאורך השנים על כתיבה, מלחמה ושלום, פוליטיקה, תרבות, ישראל והקיום היהודי. רעיונותיו הפוליטיים של עוז ידועים, וגם אם לא מסכימים עם תוכנם הם משוטחים כאן בצלילות ובחריפות ובנחרצות של איש הרוח הספקן
אריק גלסנר | 28.06.25
yk14416480
"המסילה" הוא תגובה ספרותית מהותית ל-7 באוקטובר, והיא מאירה את הדרך
הרומן החדש של אסף שור הוא ספר ישראלי חכם, עדין ומטלטל, שמציע תגובה ספרותית עמוקה לאסון המתמשך של המציאות הישראלית. כשמסתכלים עליו יחד עם יצירתו הקודמת - "הדוב", נדמה שהסופר מוטמע אל השדה הספרותי העכשווי בלחישה, ובצעדים כמעט בלתי נראים מבצר את מעמדו כחלק מהכתיבה הפוליטית הרדיקלית בעברית
נוית בראל | 27.06.25
yk14409681
תור הזהב של הספרות היהודית-אמריקאית: "הדיירים" מעורר מחשבה גם אחרי הקריאה
ספרו של ברנרד מלמוד משנות ה-70 הוא רומן מבריק אך מוגבל, המתאר עימות בין סופר יהודי לסופר שחור בבית דירות נטוש, כסמל ליחסי גזע, זהות וספרות אמריקאית. לצד הברקות עלילתיות ותובנות על כתיבה, הרומן לוקה בסכמטיות ובדמויות שאינן מפותחות דיין. אף על פי כן, הוא מציע נקודת מוצא מרתקת לחשיבה על יחסי יהודים ושחורים ועל מקום הספרות בזירה חברתית ופוליטית
אריק גלסנר | 24.06.25
yk14409606
כשהמדינה חולה, הנפש חולה: קשה לקרוא את המילים של אלו שמטפלים בנפגעי 7 באוקטובר
"מבין השברים" מאגד אסופת מאמרים של אלו שעזרו לנפש של נפגעי הטבח, שמראים איך הטיפול בתקופה הזו מורכב במיוחד. כשהוא אינו מבוסס על נקודת המשען של ה"בדיעבד" אלא בטראומה מתחוללת - דבר אחד ודאי עולה בין השורות: החיבור בין הפרטי לקולקטיבי מעולם לא היה ברור יותר
איילת גונדר-גושן | 23.06.25
דיכאון חורף
הספר הזה מראה שאי-אפשר להכחיש את הכאב האישי, אבל גם לא את הקושי הפוליטי והמוסרי שאנו חיים בו
בספרה "דבר האבד", שלומית נעים נאור כותבת על דיכאון דרך דימויים פוליטיים ואישיים השזורים זה בזה, וממחישה כיצד כאב נפשי נוכח במציאות הציבורית ממש כמו במציאות הפרטית
אלי הירש | 19.06.25
כשהעברית פוגשת את הסופיות, היהדות את האסלאם, והאדם של היום את חכמי ימי הביניים
בספרה "טעמם של דברים נסתרים" שרה סבירי כותבת על הסופיות - המיסטיקה של האסלאם - ומצליחה להעביר את החוכמה הרחבה כים ולהפגיש מסורות שונות תחת קורת גג אחת
אלמוג בהר | 18.06.25
מטבח יפני
מה לנו ולבשר דובים, דלעות קבוצ'ה ופקעות שושן?
המסה "נגורי", של הסופרת והמתרגמת היפנית ריוקו סקיגוצ'י, עוסק בעונתיות ובתפיסתה בקולינריה ובתרבות. אבל גם כשיש בה רגעים פיוטייים, היא מריחה מבורגנות שבעה, שמצעפת את עיני הקוראים
שרון קנטור | 17.06.25
yk14399171
את אלה-קרי מלפלנד ונוריקו סאן מיפן כולם מכירים - אבל מה עם הצלמת שהביאה אותן לקדמת הבמה?
אחרי סרטיה המצליחים שמתחקים אחר גיבורי סדרת ספרי "ילדי העולם", עוברת דבורית שרגל לחקור את חייה של אנה ריבקין-בריק בספר חדש. מדובר בעבודת תחקיר מטורפת על חייה של הצלמת היהודייה-שבדית, שהצליחה בעזרת צילומיה הנפלאים להחיות את הילדים מאותם ספרים אהובים ועל-זמניים, והייתה כמו משואה בחשיכה
קציעה עלון | 15.06.25
הכתיבה בספר הזה יוצאת מן הכלל - אז למה בכל זאת הקריאה בו מעט מוזרה?
"במחילה מכבודה של אשת המערות" של אופיר טושה גפלה עוקב אחר דניאל, שמגלה בלונדון את יומנו של אביו שנעלם והתאבד, ובו נפרש מסע של פרידה מהחיים הנורמטיביים לטובת חיי רוח ובדידות. המשפטים ברומן הזה כתובים לתלפיות, העלילה בנויה היטב, הדמויות משכנעות, הפסיכולוגיה חוגגת - אך משהו בו נותר מנותק
רון דהן | 03.06.25
yk14384765
לא שרלוק הולמס ולא אגתה כריסטי: בעולם הבלשי של דשיל האמט אין אדם מוסרי אחד
"קציר הארגמן", שפורסם לפני כ-100 שנה, הגדיר מחדש את הז'אנר של ספרות הבלש, כשעקב אחר בלש פרטי בעיר נגועה בשחיתות ואלימות. כעת הוא זוכה לתרגום מחודש לעברית בתזמון מושלם, ומבהיר לקוראים הישראלים שלו איך נראית חברה בפשיטת רגל ערכית
נוית בראל | 01.06.25
תמונת מרגרט אטווד
ספרה החדש של מרגרט אטווד הוא מסע מרגש שבו המתים ממשיכים לחיות דרך חפצים וזיכרונות
"תועות בזמן" היא יצירה ספרותית על זקנה, אובדן והחיים שאחרי הפרידה. דרך דמותה של נל, חוזרת אטווד לעסוק בזיכרונות, חפצים וטקסטים שנותרו מהאהוב שאיננו, ומשלבת בין אישי לפוליטי, בין מוות למלחמה. גם כשהיא נוגעת בכאב ובסופיות, כתיבתה נשארת חכמה, אירונית ומלאת אנושיות
מוטי פוגל | 29.05.25
אורי צבי גרינברג
"באשר תלך - דע - יש קבר מתחת": להיות משורר בעולם שהמין האנושי התהפך בו
איך נראה חורבן? התרגום החדש מיידיש לשתי הפואמות של אורי צבי גרינברג, שנכתבו בתוך מלחמת העולם הראשונה ובעקבותיה, מטלטל ומזעזע וכמו נכתב עבורנו. אך גם חמלה יש בשירה הנשגבת הזאת: חסד לטבע. חסד לחי
דרור בורשטיין | 27.05.25
זלדה שניאורסון מישקובסקי
הספר שמכנס את כתביה של זלדה הוא בית מרקחת הומיאופתי שלם
כתיבתה של המשוררת הופכת את קוראיה לאנשים טובים יותר – והספר "ואולי ייפתחו השערים: רישומי חיים" הוא ספר שימושי כמו תרופה. היצירות מתוך עיזבונה ממקמות אותה כמורה רוחנית מרכזית בתרבות היהודית והישראלית, בזכות חוכמתה אך גם בזכות מבוכותיה וקשייה
דרור בורשטיין | 21.05.25
yk14357790
"סתר המדרגה": סיפור של שתי משפחות שמלמד על מצבו של העם היהודי
ספרה החדש של אמונה אלון מורכב משתי נובלות המרפררות למלחמת עזה. על אף המגרעות הבולטות, נדמה שמוטיב הדת והחילון המבליח בשתיהן מבטא כהלכה את המבוכה התיאולוגית שאנחנו ניצבים בפניה מול אירועי 7 באוקטובר
אריק גלסנר | 14.05.25
yk14349787
דמיון, הומור ואימה: בגרסה זו "סיפורי דלפין ומרינט" הם כבר ממש לא סיפורי ילדים
קובץ הסיפורים לילדים של מרסל אמה מרפרר ליצירותיהם של הקלאסיקונים הצרפתים, ז'אן דה לה פוֹנטן ושארל פרו. המהדורה העברית הנוכחית נטולת כל איור ומופיעה בפורמט עבה עם כריכה כהה ולא מזמינה, שכמו מפקיעה את הטקסטים מהז'אנר שעמו הוא מזוהה ומנכסת אותם למבוגרים בלבד
מור פוגלמן דבורקין | 06.05.25
היינריך בל מקבל פרס נובל
אפשר להשתמש ברומן הזה כדי להמחיש את ההבדלים בין ספרות להגות
"המוקיון" של זוכה הנובל היינריך בל מציג גרסה רומנטית של נושא גרמני ותיק - המתח בין האמן לחברה. כשבמרכזו מונולוג של בחור שזוגתו עזבה אותו לטובת חבר בחוג הקתולי היוקרתי שלה, הנאת הקריאה גדולה, ואפשר לראות בספר הזה גילום מבוגר יותר של הולדן קולפילד מ"התפסן בשדה השיפון"
אריק גלסנר | 04.05.25
yk14341909
הספר הזה מזכיר את ה"אודיסיאה", והוא היה יכול להפוך לסדרה מצוינת
"הרצברג" שכתב רם גלבוע הוא רומן חניכה שנון ומהנה על הגבר האורבני שלא רוצה להתמסד, ומפחד להיקשר ולהתרבות. הכתיבה שלו מודעת לכלי היצירה, לשפה, ומצליחה לייצר מין וריאציה אירונית מעניינת ליצירה האלמותית של הומרוס
אריק גלסנר | 29.04.25
yk14340742
עברו כ-300 שנה מאז תחילת שיח זכויות האדם – והוא חשוב היום יותר מאי פעם
ב-1689 גיבש הפילוסוף האנגלי ג'ון לוק רשימה ראשונית של זכויות: חיים, בריאות, חירות, קניין. בימים של ערעור הסדר הליברלי העולמי, טוב שהחיבור המכונן שלו "המסכת השנייה על הממשל" יוצא בתרגום חדש לעברית, ומחזיר אותנו לבסיס האוניברסלי של הרעיון
תומר פרסיקו | 28.04.25
אוטו פרנק, לצד תמונת בתו אנה פרנק
ניצול, ציניות וטשטוש היהדות: המסע שעבר "יומנה של אנה פרנק"
היומן של הנערה היהודייה שנרצחה בברגן בלזן נחשב לאחד הספרים החשובים במאה ה-20, אך האם מפרסמיו - ובראשם אביה של אנה, אוטו פרנק - חששו להדגיש את סממניו היהודיים? ספר חדש שכתבה רות פרנקלין בוחן את את היחס שקיבלה היצירה לאורך השנים, ומדגיש את החשיבות שבחזרה למקור שלו
אלי שאלתיאל | 24.04.25
yk14333250
הוא היה פושע מלחמה נאצי והחרטה בספרו לא מנקה אותו, אך היא אינטימית ומרתקת
אלברט שפר היה אדריכל גרמני ופושע מלחמה, שפירסם בשנות ה-60 ממואר על שנותיו בתוככי הרייך השלישי. בספרו שיוצא כעת במהדורה מחודשת, ניכרת החרטה על מעשיו, ולמרות שהיא כמובן לא מסירה ממנו אחריות או אשמה - היא מספקת תעודה היסטורית עשירה הנקראת בנשימה עצורה
אריק גלסנר | 23.04.25
דפנה לוסטיג ובן זוגה - ליד ספת הפסים שלהם. עיצוב: אלברט אסקולה
כשהיא חוזרת לרגע הכי אפל בחייה, דפנה לוסטיג מתגלה כמספרת מוכשרת
"יש לך הכול", הממואר של אשת התקשורת, מתחיל כמו אגדה ומתפתח לסיפור על השקר שנחשף בברוטליות לאחר מות אביה. בחלק זה יש גם פגיעות גדולה אצל המספרת, שמעבירה אותנו את התהליך שעברה ללא הנחות אבל גם ללא כפייה של אינטימיות מעושה
רון דהן | 19.04.25
yk14325930
"הרגע שבו הזמן עצר מלכת": זו איננה ספרות, אלא עדות עצובה של חברה במשבר
דרך סיפוריהם של 29 אלמנות, הורי חיילים ואחים שכולים, "6:29 - הרגע שבו הזמן עצר מלכת" בעריכת עדי זליכוב-רלוי מציג חיבורים אישיים של ישראלים על אודות קורותיהם בימי מלחמת חרבות ברזל. כשהיא מציגה את הקשיים הבלתי צפויים של חיי היומיום החדשים שנכפו עלינו, הערך הספרותי של האסופה הזו דל, אבל בהחלט יש לה ערך עיתונאי ואף טיפולי
נוית בראל | 17.04.25
ולדימיר נבוקוב
קריאה בתרגום החדש של נבוקוב, מעוררת שאלות על כתיבת המציאות בספרות הישראלית
חזרה ל"דבר, זיכרון", רומן המופת האוטוביוגרפי של ולדימיר נבוקוב, מעלה שתי שאלות חשובות: באיזו תבנית נכתבת המציאות בספרות בארץ, ואילו הנחות יסוד נסתרות בה. נדמה כי המסקנות שעולות תוך כדי קריאה אינן תקפות עוד לגבי כותבי העברית של ימינו, ומן הדין שיחדדו את חושי הביקורת של קוראיה
שמעון אדף | 15.04.25
yk14317494
"בולדר" היא נובלה מושחזת ומעוררת מחשבה על הציווי החברתי להיות הורה
ספרה של הסופרת הקטאלנית, אווה בלתזר, בוחן את סוגיית ההורות והבחירה בה תוך כדי תיאור התפתחותה של מערכת יחסים בין שתי נשים שונות מאוד. מדובר בטקסט שדומה לשירה מבחינת הצמצום שבו ועומס הדימויים והמטאפורות, ואין ספק שהוא חתרני כשהוא משחק באופן חכם עם סטריאוטיפים מגדריים
תמר משמר | 10.04.25
הבורות של ישראלים בנצרות מוחלטת כמעט - הגיע הזמן שייצא לאור ספר כזה
מעטים בישראל מתעניינים בכתבי הקודש הנוצריים ובקשר הסימביוטי שבין היהדות לנצרות. בספרו החדש, "כתבי הברית החדשה כספרות יהודית", סרג' רוזר מצליח לשרטט את הזיקות בין השתיים, ולהצביע על השפע הגדול של מסורות יהודיות ועבריות שנמצאות בספרים הללו
ישי רוזן צבי | 09.04.25