ynet - מחקרים רפואיים - מגוון כתבות בתחומים רבים

מבזקים דווחו לנו

אנחנו גם כאן, עקבו אחרינו

כתבות נבחרות

ד"ר עידית לחובר-רוט, מנהלת היחידה לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית ברמב"ם

מחקר ישראלי מספק תשובה מוחצת: האם מגע עם מזון אלרגני מסכן ילדים?

אור הדר|

אחד מכל שמונה: הסיבוך הנשימתי המפתיע של חצבת בילדים

אור הדר|

תינוק ברחם בצילום אולטרסאונד

כמה זמן תחיו? חפשו את התשובה כבר ברחם

איתן גפן|

אנזים שמופק מאננס נבחן במחקר לטיפול בפצעים כרוניים

אלכסנדרה לוקש|

תרופה לסרטן עשתה ריסטארט למערכת החיסון של בן 19 מהצפון

דביר רשף|

פרופ' חיים כהן, בר אילן

החלבון שמחזיר את הגלגל לאחור: פריצת דרך ישראלית בחקר ההזדקנות

איתן גפן|

מהפכה בחדר המיון: מודל AI מנצח רופאים באבחנה ובקביעת הטיפול

אורן רייס|

מחלות נוירודגנרטיביות

שקט דמיוני: הגילוי על מחלות המוח שמתפתחות מתחת לרדאר

איתן גפן|

אבא משחק עם הילד שלו

אבא רגיש? הגוף זוכר: הקשר בין מעורבות האב לבריאות הילד

איתן גפן|

מחקר ענק מישראל: חיסון שפעת בהיריון לא מעלה סיכון לאוטיזם בתינוק

אלכסנדרה לוקש, צור גואטה|

שתייה ממושכת של אלכוהול מעלה דרמטית את הסיכון לסרטן המעי הגס

צור גואטה|

הסרטן שהורג הכי הרבה צעירים אמריקנים - והתעלומה הרפואית

אורן רייס|

כתבות נוספות

שינה

לא צריך להרגיש אשמים: השלמת שינה בסופ"ש עשויה להועיל ללב

תוספת של כשעה עד שעתיים שינה בסוף השבוע נקשרה במחקר חדש לסיכוי נמוך יותר ליתר לחץ דם, אך שינה ארוכה במיוחד עשויה לשבש את שגרת השינה. ד"ר עמית גרין, פסיכולוג מומחה לשינה באסותא: "תוספת מתונה של שעה או שעתיים לשינה בסוף השבוע עשויה לסייע בהשלמת שעות השינה החסרות, לשפר את ההרגשה ולהיות קשורה לסיכוי נמוך יותר ליתר לחץ דם. עם זאת, חשוב שלא להגזים"

צור גואטה | 04.09.26

טרשת עורקים

גם בגיל 20: טרשת עורקים שקטה מתפתחת בלי תסמינים

טרשת שקטה נמצאה כבר בשנות ה-20 לחיים, ובנשים נראתה עלייה חדה בשכיחותה סביב גיל המעבר. ד"ר חן גורביץ, מנהלת השירות הקרדיולוגי האמבולטורי והמרכז לקרדיולוגיה מניעתית בבילינסון: "הטרשת יכולה להתפתח כבר בגיל צעיר מאוד, להישאר שקטה מבחינה קלינית ולא להתגלות אלא אם מחפשים אותה באופן יזום. אנחנו כנראה בדרך לשינוי פרדיגמה בריבוד הסיכון"

צור גואטה | 03.09.26

מעבדות טבע לפיתוח תרופות ביולוגיות

תקווה לחולי צליאק ממעבדת טבע בנתניה: זריקה אחת של נוגדן - וזו התוצאה

בניסוי שכלל 50 חולים ונמשך שמונה שבועות, מנה בודדת של הנוגדן TEV-'408 ריסנה את הנזק שגורם הגלוטן למעי והפחיתה את הדלקת בהשוואה לתרופת דמה. אותו נוגדן נבחן במקביל גם במחלת העור ויטיליגו, על בסיס מנגנון חיסוני משותף. מאחורי הפיתוח עומד מהלך בשווי מאות מיליוני דולרים, שפוטנציאל המכירות שלו מוערך במיליארדים

אורן רייס | 02.09.26

אדם מבוגר לוקח גלולה

האם גם למבוגרים בריאים כדאי לקחת סטטינים? שימו לב למחקר הבא

מחקר גדול מצא כי סטטינים הפחיתו ב-30% את הסיכון היחסי לאירועים קרדיווסקולריים בבני 70 ומעלה שלא סבלו ממחלת לב או כלי דם ידועה. מחקר נוסף קשר טיפול מוקדם לסיכון נמוך יותר לדמנציה. פרופ' איל בן אסא, מנהל יחידת הצנתורים באסותא אשדוד: "זה ישנה את הדרך שבה מטפלים. יש לי גב גדול להתחיל סטטינים כמניעה ראשונית"

דביר רשף | 01.09.26

מוח

רכיב במוח לא עושה את מה שחשבנו: גילוי ישראלי עשוי להאיר מחלות ניווניות

מחקר חדש מאוניברסיטת בן-גוריון גילה כי המיאלין בחומר האפור במוח מפחית את צריכת האנרגיה של תאי העצב, ממצא שעשוי לספק תובנות חדשות על טרשת נפוצה ומחלות ניווניות

פרופ' איליה פליידרביש, אורון קוטלר | 01.09.26

קסיליטול, ממתיק, סוכר, מסטיק

הממתיק שבמסטיקים נקשר לעלייה בסיכון להתקף לב ולשבץ

קסיליטול, ממתיק נפוץ שמצוי במסטיקים ללא סוכר, במשחות שיניים ובמוצרי מזון נוספים נקשר במחקר חדש לסיכון גבוה יותר להתקף לב ולשבץ בקרב כלל האוכלוסייה. ד"ר אחמד חטיב, מנהל יחידת סוכרת בכללית: "ממתיקים ללא סוכר נולדו כפתרון לחולי סוכרת, אבל בשנים האחרונות עולות שאלות על בטיחותם"

צור גואטה | 30.08.26

גרד בעור

לא להסיח את הדעת: המחקר שהופך את מה שחשבנו על כאב

כשהעור מגרד או שורף, האינסטינקט הטבעי הוא להסיח את הדעת. אלא שמחקר ישראלי חדש מצא שדווקא התמקדות בתחושות לוותה בתגובה דלקתית קטנה יותר, שנחלשה מהר יותר. החוקרות זיהו שני מסלולים אפשריים שעשויים להסביר את הקשר בין המחשבה, מערכת העצבים והתגובה החיסונית. ד"ר לירון רוזנקרנץ מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת בר אילן: "מה שהפתיע אותנו במיוחד היה עד כמה התוצאה הייתה עקבית"

איתן גפן | 30.08.26

כנרית, ציפור, ציפורים

למה אנחנו נרגעים מציוץ ציפורים - ומה הורס את ההשפעה?

מחקר מצא כי ציוץ ציפורים עשוי לתרום לרוגע ולתחושת הרווחה, בעוד שגם רעש תנועה חלש עלול לפגוע בהשפעה המיטיבה של צלילי הטבע. ככל שהמשתתפים חשבו שהם שומעים מגוון גדול יותר, כך דיווחו על רווחה גבוהה יותר. ירדן גבאי, פסיכולוגית קלינית מומחית: "הקשב שלנו, הפרשנות שאנחנו מעניקים לסביבה והמשמעות שאנחנו מייחסים לה משפיעים על החוויה הרגשית שלנו"

צור גואטה | 30.08.26

רופא, מענה דיגיטלי, אפליקציה, התכתבות עם רופא, אונליין

שלחתם הודעה לרופא? כך הניסוח עשוי להשפיע על התשובה

שלחתם הודעה לרופא באפליקציה וחיכיתם למענה? מחקר חדש מצביע על כך שלא רק מה שכתבתם עשוי להשפיע, אלא גם האורך, הטון, הברכה ואפילו סימני השאלה. ד"ר אור בקשי, מומחית ברפואת משפחה במכבי: "פנייה מכבדת תמיד חשובה, אבל חשוב עוד יותר להבין אילו נושאים מתאימים לפנייה מקוונת ומתי נדרשת פגישה פנים אל פנים עם הרופא"

צור גואטה | 27.08.26

מימין: ד"ר עידן אדיר, פרופ' אירית שגיא וד"ר משה ביטון

המעי זוכר: חוקרים מישראל חשפו מנגנון שעלול להוביל לקרוהן ולקוליטיס

מחקר חדש של מכון ויצמן למדע, שנערך בעכברים, באורגנואידים ובשבע ביופסיות מחולי קוליטיס, מצא כי דלקת חולפת עלולה להותיר "זיכרון" במרקם הבין-תאי, לשנות את גורל תאי הגזע ולעודד דלקת כרונית. ד"ר משה ביטון, ממובילי המחקר: "הטיפולים הקיימים ממוקדים בתוצאה בלבד ולא בשורש הבעיה". הממצאים עשויים לסמן כיוון חדש לאבחון, למניעה ולטיפול

צור גואטה | 26.08.26

ניקוי יבש, מכבסה

מגורים ליד מכבסות ניקוי יבש נקשרו לעלייה בסיכון לפרקינסון

כמעט 19 מיליון אמריקנים נכללו במחקר שמצא קשר תלוי-מרחק בין מגורים ליד עסק לניקוי יבש לבין פרקינסון. בקרב המתגוררים במרחק של עד כ-152 מטרים נמצאו סיכויים גבוהים למחלה. ד"ר סנדרה בניזרי, נוירולוגית באסותא: "אין ספק שלגורמים סביבתיים יש תפקיד בפרקינסון. בשנים האחרונות נרשמת עלייה דרמטית במספר המקרים, שככל הנראה קשורה לשינויים סביבתיים ולסוגים שונים של זיהום"

צור גואטה | 24.08.26

מוח

חוקרים מישראל גילו: קטמין יכול לשכך כאב גם בלי תחושת ניתוק

מטופלי כאב רבים נרתעים מה"טריפ" של קטמין - וכעת מחקר חדש מאוניברסיטת תל אביב ואיכילוב מוכיח שהניתוק התודעתי בכלל לא הכרחי לריפוי. פרופ' תלמה הנדלר, ראשת המכון לחקר הפסיכדליה באוניברסיטת תל אביב: "הראינו שההשפעה על הכאב וההשפעה על התודעה מופרדות - התשובה לשאלה אם החוויה משנית-התודעה הכרחית לטיפול היא כנראה לא"

צור גואטה | 23.08.26

משקאות ממותקים

משקאות ממותקים מעלים סיכון לסרטן הקיבה - ומה לגבי דיאט?

מחקר מצא כי צריכה גבוהה של משקאות ממותקים נקשרה לסיכון מוגבר לסרטן הקיבה, בעוד שמשקאות דיאט לא נקשרו לכך. פרופ' גיל בר סלע, מנהל מרכז הסרטן במרכז הרפואי העמק: "צריכה גבוהה של משקאות ממותקים קשורה להשמנה, לסוכרת, למחלות לב וכלי דם וגם לכמה סוגי סרטן. אין צורך להיכנס לפאניקה בעקבות פחית שתייה מתוקה מדי פעם, אך מומלץ להפחית - ולהעדיף מים"

צור גואטה | 20.08.26

גיל המעבר, זיכרון, אלצהיימר

טיפול הורמונלי לנשים מפחית את הסיכון לאלצהיימר

מחקר מקיף מאוניברסיטת סטנפורד מצא כי טיפול הורמונלי באסטרוגן בלבד מפחית ב-35% את הסיכון לנזקי אלצהיימר במוח בקרב נשים שעברו כריתת רחם, לצד ירידה באבחוני דמנציה. ד"ר ישראל יולס, מנהל השירות לגיל המעבר אונליין בכללית: "מעבר ליתרונות המוכרים בהקלת תסמינים מיידיים ובהגנה על העצמות וכלי הדם, כיום משתרשת ההבנה שהטיפול ההורמונלי תורם גם להאטת תהליכי דמנציה"

צור גואטה | 20.08.26

דגימות מעבדה

כך עשויה בינה מלאכותית לחסוך בדיקות לאיתור נוגדנים מסכני חיים

במחקר שנערך באיכילוב נבחנה האפשרות להשתמש במידע משתי בדיקות קרישה שגרתיות כדי לסנן מוקדם דגימות שסביר כי יהיו שליליות, ולצמצם בדיקות מיותרות בלי לוותר על בירור מלא במקרים חשודים. ד"ר בנצי כץ, שהיה שותף להובלת המחקר, מסביר כיצד בינה מלאכותית יכולה למצוא ערך חדש בתוצאות שכבר מתקבלות במעבדה ולסייע בשימוש חכם ויעיל יותר במידע הקיים

ד"ר בנצי כץ | 20.08.26

סרטן השד

"אין אצלנו סרטן שד במשפחה": למה זה לא אומר שאת בסיכון נמוך

היעדר מקרי סרטן שד במשפחה אינו מבטיח סיכון נמוך, ורוב החולות מאובחנות ללא סיפור משפחתי משמעותי. לצד ממוגרפיה והיכרות עם שינויים בגוף, מומחים קוראים להתאים את המעקב לרמת הסיכון האישית. פרופ' תניר אלוייס, מנהלת מערך השד ומנהלת המחלקה לכירורגיית שד במרכז הרפואי הדסה: "נתוני התחלואה מראים שלרוב החולות החדשות אין סיפור משפחתי משמעותי"

צור גואטה | 17.08.26

מדרגות, אירובי, ספורט

ההרגל הפשוט שיכול להוריד ב-39% את הסיכון למוות ממחלות לב

מחקר שכלל מעל 480 אלף בני אדם מצא כי מי שעלו במדרגות היו בסיכון נמוך ב-39% למוות ממחלות לב וכלי דם וב-24% למוות מכל סיבה. ד"ר מעאלי אבו עומר, מומחית בקרדיולוגיית ילדים במרכז הרפואי העמק: "גם פעולה פשוטה כמו להחליף את המעלית במדרגות יכולה להועיל לבריאות הלב, והיא גם לא עולה דבר"

צור גואטה | 17.08.26

ד"ר סטייסי נורטון מטקסס מקבלת חיסון ניסיוני נגד סרטן

הרופאה שאמה ואחותה מתו מסרטן בודקת חיסון שיכול לשנות הכול

עשרות שנים אחרי שסרטן המעי הגס קטל בני משפחה שלה בגילים צעירים באופן חריג, התנדבה ד"ר סטייסי נורטון מטקסס לניסוי חיסון ניסיוני שמטרתו ללמד את מערכת החיסון לבלום את המחלה עוד לפני שהיא מתפתחת - לא רק למענה, אלא גם למען שני ילדיה שירשו את הפגם הגנטי. ד"ר גלי פרל ממרכז דוידוף בבילינסון: "מדובר בהתפתחות מרתקת בתחום מניעת הסרטן"

AP, אורן רייס | 16.08.26

השמנה בטנית

מחקר ענק מטיל ספק במה שחשבנו על BMI

המחקר שכלל כ-260 אלף בני אדם ומעקב של 20 שנה מצא שמדד ה-BMI עלול להחמיץ סיכון משמעותי למחלות לב וכלי דם: בעלי משקל תקין או עודף משקל עם השמנה בטנית היו בסיכון גבוה בהרבה. ד"ר ענת ברקוביץ, מומחית לקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא: "פיזור השומן חשוב לא פחות מכמותו"

איתן גפן | 13.08.26

נוגדנים (אימונוגלובולינים) – הדמיה תלת-ממדית

הטריק שמכניס נוגדנים לתאים - ועשוי לפתוח דרך לטיפולים חדשים

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, קורנל והטכניון פיתחו מולקולה סינתטית שמסווה נוגדנים ומשנה זמנית את תכונותיהם, כדי לאפשר את אריזתם בננו-חלקיקים שומניים והעברתם אל תוך התאים. המערכת נבחנה במודלים של תאי עצב ושל פגיעה דלקתית חריפה בריאות, וטרם נוסתה בבני אדם

פרופ' בן מעוז, פרופ' אורי אשרי | 13.08.26

שבץ מוחי

מה קורה למי שמתעורר עם שבץ מוחי? מחקר חדש משנה את התמונה

במשך שנים נחשב חלון של 4.5 שעות לגבול מרכזי במתן תרופות ממיסות קריש לאחר שבץ איסכמי. מחקר שסקר 14 ניסויים ויותר מ-4,000 מטופלים מראה כי אצל חולים שנבחרו בקפידה, בעיקר בעזרת הדמיה מתקדמת, הטיפול עשוי להועיל גם בשלב מאוחר יותר. ד"ר רוני אייכל, מומחה לשבץ מוחי בשערי צדק: "הגישה צריכה להיות מהירה, כי כל דקה קובעת"

איתן גפן | 11.08.26

ישיבה

בלי לשים לב: תנוחת הגוף שינתה החלטות של משתתפי מחקר

מחקר חדש מצא כי משתתפים שישבו זקופים נטלו סיכונים גדולים יותר, צברו תגמולים גבוהים יותר ודיווחו על רגשות חיוביים יותר, בהשוואה למשתתפים שישבו כפופים. גל סמוחה, פסיכולוג קליני במכבי: "הגוף והנפש אינם מערכות נפרדות לחלוטין, ומצבים גופניים מסוימים יכולים להשפיע על החוויה הרגשית שלנו ועל האופן שבו אנחנו מפרשים את העולם"

צור גואטה | 10.08.26

סוכרת היריון

"נורת אזהרה": סוכרת היריון בעלייה - וההשלכות מתבהרות

שיעור סוכרת ההיריון באנגליה עלה מכ-8% ליותר מ-12% בתוך חמש שנים, ומחקר חדש מצביע גם על פערים בין קבוצות אוכלוסייה. בישראל מאובחנות במחלה עד 10% מהנשים ההרות. פרופ' זאב וינר, אחראי על תחום היריון בסיכון גבוה במכבי, מחוז צפון: "נשים שסבלו מסוכרת היריון נמצאות בסיכון גבוה עד פי עשרה לפתח סוכרת מסוג 2"

צור גואטה | 09.08.26

פענוח רנטגן דימות

80% ביטחון, רק 37% הצלחה: המלכודת בפענוח צילומי רנטגן

מחקר של אוניברסיטת חיפה, הטכניון והקריה הרפואית רמב"ם מצא כי במקרי רנטגן קשים שיעור האבחנות הנכונות ירד לכ-37% בשעה שרמת הביטחון של אנשי המקצוע נותרה גבוהה מאוד. ד"ר איל ברקוביץ', מהחוג למדעי הדימות הרפואי באוניברסיטת חיפה ומרמב"ם: "המחקר אינו מצביע על חוסר מקצועיות של רופאים, אלא על מגבלה אנושית חשובה בתהליכי קבלת החלטות"

צור גואטה | 09.08.26

פסילוסיבין, פטריות הזיה, פטריות קסם

כשפטריות הזיה נפגשות עם אנורקסיה - האם זה הפתרון שחיכו לו?

טיפול בפסילוסיבין לצד פסיכותרפיה הוביל לשיפור בתסמיני אנורקסיה ובמוטיבציה להחלמה במחקר ראשוני שנערך בבריטניה. ד"ר אורן טנא, מנהל המערך הפסיכיאטרי באיכילוב: "אנורקסיה היא אחת ההפרעות הפסיכיאטריות העמידות ביותר לטיפול. אני מברך מחקר של גישות טיפוליות חדשניות". ד"ר איתמר כהן, חוקר פסיכדלים: "המוח נעשה גמיש יותר לדפוסי חשיבה חדשים בזכות הפסילוסיבין"

צור גואטה | 07.08.26

סוכרת מסוג 1

אבחון סוכרת לפני גיל 10 עלול להעלות את הסיכון לדמנציה

מחקר חדש מצביע על כך שהגיל שבו מתפתחת סוכרת מסוג 1 עלול להשפיע גם על בריאות המוח עשרות שנים לאחר מכן. פרופ' טלי צוקרמן-יפה, מהחוקרות שהשתתפו במחקר, מסבירה על הקשר בין סוכרת לדמנציה, מדוע חשוב לפרש את הממצאים בזהירות, ואילו בשורות חדשות עשויות לשנות את פני המחלה

פרופ' טלי צוקרמן-יפה | 06.08.26

הליכה ספורט

מה מגלה מהירות ההליכה שלכם על עתיד המוח?

מחקר חדש מצא כי בני 80 ומעלה שהלכו בקצב המהיר ביותר, שכונו על ידי החוקרים "הולכי-על", היו בסיכון נמוך משמעותית לפתח פגיעה קוגניטיבית בהשוואה לבני גילם. הם גם חוו ירידה איטית יותר בזיכרון ושמרו טוב יותר על נפח ההיפוקמפוס. ד"ר סנדרה בניזרי, נוירולוגית מומחית באסותא רמת החייל, מסבירה מה עומד מאחורי הקשר בין הליכה למוח

צור גואטה | 06.08.26

מחקר אוניברסיטת תל אביב

פיתוח ישראלי מעורר תקווה: בדיקת דם פשוטה וזולה שמזהה סרטן

בדיקת דם חדשה שפיתח צוות חוקרים מאוניברסיטת תל אביב עשויה לסייע בעתיד בזיהוי סרטן הריאה באמצעות אור, במהירות ובעלות נמוכה. במחקר ראשוני היא הצליחה להבחין בין חולים לבריאים והציגה תוצאות מבטיחות. כעת נבחנת הטכנולוגיה בבתי חולים בישראל ובאירופה, בתקווה להפוך אותה לכלי פשוט ונגיש שיסייע גם במעקב אחר הצלחת הטיפול של מטופלים

פרופ' יובל אבנשטיין | 04.08.26

משמרות, עייפות

משמרות לילה משבשות לנו את הגוף - ומעלות סיכון למחלות הבאות

עבודת לילה מאלצת את הגוף לפעול בניגוד לשעון הביולוגי, ומחקרים מצביעים על קשר בינה לבין דמנציה, מחלות לב וסוגי סרטן מסוימים. ד"ר עמית גרין, פסיכולוג מומחה לשינה באסותא: "ערות בשעות שבהן הגוף מכוון לשינה, לצד שינה במהלך היום, משבשת את המערכת הצירקדית ועלולה להגדיל את הסיכון לתחלואה"

צור גואטה | 03.08.26

סוכר, ילדים

פחות סוכר עד גיל שנתיים נקשר לסיכון נמוך ב-46% לאלצהיימר

מחקר חדש מצא כי חשיפה מופחתת לסוכר באלף הימים הראשונים לחיים נקשרה לסיכון נמוך ב-46% לאלצהיימר, וכן לסיכון מופחת לדמנציה, דיכאון וחרדה עשרות שנים לאחר מכן. ד"ר גל עמרי-אורבך, מנהלת ארצית של תחום מחלות כרוניות ואנדוקרינולוגיה במכבי: "המחקר מחזק את ההשערה שקיימת השפעה ארוכת טווח של תזונה מוקדמת על בריאות המוח"

צור גואטה | 02.08.26

עישון

המחקר שמסביר למה מעשן אחד חולה בסרטן - והאחר לא

מחקר חדש מצא כי הרקע הגנטי התורשתי עשוי להשפיע על הסיכון להתפתחות סרטן, על המוטציות שישתרשו בגידול ועל הדרך שבה יתקדם. ד"ר אבישי שפיצר, רופא-מדען ומתמחה באונקולוגיה רפואית באיכילוב: "ה-DNA שירשנו פועל כמעין ספר חוקים אבולוציוני, שקובע אם תא הנושא מוטציה יסולק בבטחה, יישאר רדום או יתפתח לגידול ממאיר"

צור גואטה | 30.07.26

אמל ג'רבי (משמאל) עם ד"ר מיכל שושקס-כרמל

חוקרות מהעברית חשפו איך מתחדש המעי שלנו מדי שבוע

מחקר חדש מהאוניברסיטה העברית מיפה בעכברים רשת של תאי תמיכה המשתרעת לאורך המעי וגילה כי היא מורכבת מארבע קבוצות בעלות מיקומים ותוכניות גנטיות שונות. ד"ר מיכל שושקס-כרמל, מובילת המחקר ומרצה בכירה במחלקה לביולוגיה התפתחותית וחקר הסרטן בפקולטה לרפואה: "זה עשוי להיות רלוונטי לכל מצב שבו משתבש האיזון התקין של המעי"

צור גואטה | 29.07.26

תזונה, שעון

השעה שבה מפסיקים לאכול עשויה להשפיע גם על תפקוד המוח

מחקר בקרב 47 נשים לאחר גיל המעבר מצא כי אכילה בחלון של פחות מתשע שעות נקשרה לשיפור בתכנון ובפתרון בעיות, אף שהירידה במשקל הייתה דומה בשתי הקבוצות. מיכל סוקמן, דיאטנית קלינית במכבי: "מעניין במיוחד שהירידה במשקל הייתה דומה לזו של קבוצת הביקורת, מה שמעלה את האפשרות שתזמון הארוחות עצמו עשוי לתרום לבריאות המוח"

צור גואטה | 29.07.26

רעש, תנועה, כביש

כשהרעש מגיע למוח: הקשר בין מגורים ליד כביש סואן לפרקינסון

יותר משלושה מיליון תושבי דנמרק נכללו במחקר שמצא כי ככל שרעש התנועה סביב הבית גבר, כך עלה מעט גם הסיכון לפרקינסון. צד שקט בבית עשוי למתן את החשיפה, בעיקר בשעות הלילה. ד"ר מרב חן, מומחה לנוירולוגיה בכללית: "ככל הנראה, רעש וגורמים סביבתיים אחרים מזרזים את הופעת התסמינים, אבל אי אפשר להגדיר אותם כסיבה ישירה להתפתחות המחלה"

צור גואטה | 28.07.26

סרטן הערמונית

עריכה גנטית עשויה לחשוף את סרטן הערמונית בפני מערכת החיסון

מערכת החיסון כמעט לא "רואה" את רוב הגידולים בסרטן הערמונית, ולכן אימונותרפיה כמעט לא עוזרת נגדם. כעת, חוקרים מאוניברסיטת דיוק ורוצ'סטר פיתחו כלי עריכה גנטית (CRISPR) שמתקן פגם מולקולרי בתאי הגידול וחושף אותם בפני מערכת החיסון. במחקר בעכברים שיפר הטיפול דרמטית את יעילות האימונותרפיה, ועשוי לסלול דרך גם לסוגי סרטן נוספים העמידים לטיפול

אורן רייס | 27.07.26